גמרא
פירוש
דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת אדֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתניתין ושני כוכין אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל – פי׳ לרבי שמעון דאמר מערה שש מצי למעבד כוכין מימין הפתח ומשמאלו שפתחה של מערה ד׳ אמות הרי נשתיירו שם שתי אמות לשני כוכין אע״ג דבשני כוכין שלשה אמות בעינן כדקתני מתניתין הא אוקימנא בגמרא במעמיקין והאי דלא אקשינן הכי בגמ׳ דעדיפא מינה אקשינן אבל לרבנן כל רחב המערה צריך לפתחה שהוא ארבע אמות. הכוכין אורכן ארבע אמות – בתוספות למדו מכאן שקומ׳ האדם אינה ארבע אמות שהרי דפני הארון עבין ועוד שאינו נכנס דחוק כל כך ויתר מג׳ אמות היא דהא אמרינן שיעור מקוה אמה על אמה ברום ג׳ אמות ואי לא הוי אלא ג׳ אמות יטבע אלא יתר משלש הוא מעט ויכול לכוף ראשו ולטבול והא דבעינן ארבע אמות גבי היזק ראיה כדי שלא יגביה את עצמו ודאמרינן בתרגום אסתר גבי בני המן אצטליב על תלת אמין לא קשיא שחתוכי הראש היו כשנתלו.
ואני מצאתי בהגדת אלה הדברים רבה אמר ר״ש בן לקיש מנוול היה עוג מלך הבשן אע״פ שהיה גבוה שהיה ארכו תשע אמות ורחבו ארבע אמות והרי רחבו קרוב למחצית ארכו שאין בריות בני אדם כן ארכו של אדם שלש אמות ורחבו אמה שליש ארכו ועוג לא היה כן אלא רחבו ארבע אמות קרוב לחצי ארכו הוי שבריה מנוולת משונה מן הבריות ועוד דאיתא בפ׳ עשר תעשר בילמדנו אמרו לו לאיוב כלום יש לך עליה אלא שלש אמות משעת מיתתך ואתה אמרת אם עלי אדמתי תזעק.
וכן נראין הדברים, דמים שכל גופו וראשו עולה בהן בעודן למקוה והיינו ג׳ אמות ומגביה עצמו ויוצא מיד ולמה לי ראיה גדולה ממה שאמרו בעירובין (מ״ח א׳) הני ארבע אמות היכא כתיבן שבו איש תחתיו כתחתיו של גופו שלש אמות ואמה כדי פשוט ידיו ורגליו ואם תאמר כיון דעד פשוט ידיו אינו אלא ארבע אמות קאמר הכי מכל מקום הוה ליה למימר גופו כמה אלא שלש אמות גופו מכוונות הן עם ראשו. ורומן שבעה – פי׳ עוביו ששה טפחים וטפח יתירא כדי שיהא לו חלל טמא שלא יטמא לדורס על הכוכין כך פי׳ הרב רבי שמואל ז״ל ותניא נמי בתוספתא הכי וטפח לפתח טפח ודוקא מדאורייתא דלא מטמא כיון שיש בו חלל טפח אבל רבנן גזרו יש בו אטו אין בו כדאיתא בברכות.
ופירשו מקצת רבותינו שבצרפת ז״ל דהני מילי בקבר פתוח אבל בקבר סתום אע״פ שיש בו פותח טפח לעולם בוקעת טומאתו ועולה ואפילו שלא כנגד הטומאה דהא אמרינן בפ׳ קמא פירץ פצימיו מטמא כל סביביו ואע״ג דאית ביה אהל ועוד דתניא בסיפרי כל הבא אל האהל דרך פתחו הוא מטמא ואינו מטמא כל צדדיו כשהוא פתוח ומכאן אתה לקבר דן וכו׳ ותניא נמי התם או בקבר זה קבר סתום או אינו אלא פתוח אמרת קל וחומר ומה אוהל שמקבל טומאה אינו מטמא כל צדדיו כשהוא פתוח וכו׳ ש״מ שקבר סתום מטמא כל סביביו וכן נמי מטמא באהל.
ובמסכת אהלות פ״ג שנינו ביב שהוא קמור פתח הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו והבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טמא מכאן אנו למדין דדוקא בקבר פתוח קאמרינן ולא בקבר סתום ופי׳ ביב ההוא קמו׳ שראשו אח׳ כנוס בתוך הבית וכי יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו אינה כנגד הבית אלא שראשו האחד שהוא חוץ לבית הבית טמא לפי שהטומאה מתפשט בכל הבית הואיל ויש בו פותח טפח ואם אין בו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא והוא שהיתה הטומאה תחת הבית כלומר בראשו שהוא כונס תחת הבית ולא בראשו האחד שהוא חוץ לבית שכך שנינו התם בפ׳ שביעי נפש הטומאה הנוגע בה מן הצדדין טהור מפני שהטומאה בוקעת ועולה אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הנוגע בה מ״מ טמא מפני שהוא כקבר סתום פי׳ נפש הטומאה ארון סתום או בנין סתום כדאמרי׳ בעלמא נפש שבנאו לשם חי.
למדנו ממשנתנו דכל היכא שאין שם פותח טפח הטומאה בוקעת ועולה מכנגדה ואינה מטמאה מן הצדדין כלל לא במגע ולא באהל וההיא דאמרינן בברכות מדלגין על ארונות של מתים וכו׳ דרוב ארונות יש בהן פותח טפח פתוחות היו ואם תאמר למה לא גזרו בית לא פירץ פצימיו אטו פירץ כמו שגזרו בארונות יש בהן פותח טפח אטו אין בהן זו אינה קושיא דכיון שכל הבתים יש להן מתחלתן פצימין אין גוזרין שמא יסלקם אבל ארונות שמתחלתן אין להם פותח טפח ועוד שאין אדם עשוי לפרוץ פצימי ביתו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואני מצאתי בהגדת אלה הדברים רבה אמר ר״ש בן לקיש מנוול היה עוג מלך הבשן אע״פ שהיה גבוה שהיה ארכו תשע אמות ורחבו ארבע אמות והרי רחבו קרוב למחצית ארכו שאין בריות בני אדם כן ארכו של אדם שלש אמות ורחבו אמה שליש ארכו ועוג לא היה כן אלא רחבו ארבע אמות קרוב לחצי ארכו הוי שבריה מנוולת משונה מן הבריות ועוד דאיתא בפ׳ עשר תעשר בילמדנו אמרו לו לאיוב כלום יש לך עליה אלא שלש אמות משעת מיתתך ואתה אמרת אם עלי אדמתי תזעק.
וכן נראין הדברים, דמים שכל גופו וראשו עולה בהן בעודן למקוה והיינו ג׳ אמות ומגביה עצמו ויוצא מיד ולמה לי ראיה גדולה ממה שאמרו בעירובין (מ״ח א׳) הני ארבע אמות היכא כתיבן שבו איש תחתיו כתחתיו של גופו שלש אמות ואמה כדי פשוט ידיו ורגליו ואם תאמר כיון דעד פשוט ידיו אינו אלא ארבע אמות קאמר הכי מכל מקום הוה ליה למימר גופו כמה אלא שלש אמות גופו מכוונות הן עם ראשו. ורומן שבעה – פי׳ עוביו ששה טפחים וטפח יתירא כדי שיהא לו חלל טמא שלא יטמא לדורס על הכוכין כך פי׳ הרב רבי שמואל ז״ל ותניא נמי בתוספתא הכי וטפח לפתח טפח ודוקא מדאורייתא דלא מטמא כיון שיש בו חלל טפח אבל רבנן גזרו יש בו אטו אין בו כדאיתא בברכות.
ופירשו מקצת רבותינו שבצרפת ז״ל דהני מילי בקבר פתוח אבל בקבר סתום אע״פ שיש בו פותח טפח לעולם בוקעת טומאתו ועולה ואפילו שלא כנגד הטומאה דהא אמרינן בפ׳ קמא פירץ פצימיו מטמא כל סביביו ואע״ג דאית ביה אהל ועוד דתניא בסיפרי כל הבא אל האהל דרך פתחו הוא מטמא ואינו מטמא כל צדדיו כשהוא פתוח ומכאן אתה לקבר דן וכו׳ ותניא נמי התם או בקבר זה קבר סתום או אינו אלא פתוח אמרת קל וחומר ומה אוהל שמקבל טומאה אינו מטמא כל צדדיו כשהוא פתוח וכו׳ ש״מ שקבר סתום מטמא כל סביביו וכן נמי מטמא באהל.
ובמסכת אהלות פ״ג שנינו ביב שהוא קמור פתח הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו והבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טמא מכאן אנו למדין דדוקא בקבר פתוח קאמרינן ולא בקבר סתום ופי׳ ביב ההוא קמו׳ שראשו אח׳ כנוס בתוך הבית וכי יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו אינה כנגד הבית אלא שראשו האחד שהוא חוץ לבית הבית טמא לפי שהטומאה מתפשט בכל הבית הואיל ויש בו פותח טפח ואם אין בו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא והוא שהיתה הטומאה תחת הבית כלומר בראשו שהוא כונס תחת הבית ולא בראשו האחד שהוא חוץ לבית שכך שנינו התם בפ׳ שביעי נפש הטומאה הנוגע בה מן הצדדין טהור מפני שהטומאה בוקעת ועולה אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הנוגע בה מ״מ טמא מפני שהוא כקבר סתום פי׳ נפש הטומאה ארון סתום או בנין סתום כדאמרי׳ בעלמא נפש שבנאו לשם חי.
למדנו ממשנתנו דכל היכא שאין שם פותח טפח הטומאה בוקעת ועולה מכנגדה ואינה מטמאה מן הצדדין כלל לא במגע ולא באהל וההיא דאמרינן בברכות מדלגין על ארונות של מתים וכו׳ דרוב ארונות יש בהן פותח טפח פתוחות היו ואם תאמר למה לא גזרו בית לא פירץ פצימיו אטו פירץ כמו שגזרו בארונות יש בהן פותח טפח אטו אין בהן זו אינה קושיא דכיון שכל הבתים יש להן מתחלתן פצימין אין גוזרין שמא יסלקם אבל ארונות שמתחלתן אין להם פותח טפח ועוד שאין אדם עשוי לפרוץ פצימי ביתו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush